Dutch German English


נורית קצירי – מנהלת
 052-3864115
שלמה אזרזר – מנהל מכירות
 052-3224111
שלי עמוס – מתאמת קבוצות
 
052-8664101
דף הבית >> ענפי החקלאות >> מכוורת
 

דבורים בכוורתכוורת דבורים - בית הדבורים נקרא כוורת, ומקום בו מרוכזות מספר כוורות, ובו מתבצעות רוב עבודות הדבוראי. הכוורת בנויה כארגז בעל מכסה נפתח, ופתח תחתון שאפשר לשנות את גודלו לפי מזג האוויר וגודל אוכלוסיית הדבורים בכוורת. בתוך הכוורת יש מסגרות התלויות במאונך, בהם בונות הדבורים את החלות, על גבי שעוויות - יריעות שעווה דקות שעליהן מובלטת צורת משושים. השעווית גורמת לדבורים לבנות חלות אחידות וישרות, דבר המקל על עבודת הדבוראי. החלה בנויה מדונג - שעווה טבעית המיוצרת בבלוטות בגוף הדבורה, ועשויה תאים תאים בצורת משושה, כ-3,000 תאים בכל צד של החלה, בהם הדבורים אוגרות מזון - דבש ואבקת פרחים, מטילות ביצים ומגדלות ולדות. כשאוכלוסיית הדבורים וכמות הדבש גדלות, אפשר להוסיף לכוורת עוד קומות - ארגזים פתוחים משני צדדיהם, המונחים על הכוורת, כשבהם עוד חלות. החומר הגולמי לייצור דבש, הצוף. מצוי בטבע. היקף הפריחה של צמחים מניבי צוף בסביבת הכוורת יחסית לכמות הכוורות המצויות בשטח הוא גורם חשוב במיקום המכוורת. אם עומדים לרשות הדבוראי אזורי פריחה של עצי הדר, אבוקדו, אקליפטוס או פרחי בר, המניבים צוף, צריך לנדוד עם מכוורת. הדבר כרוך בעלות, הן של ההובלה והן של נסיעות המעקב. היום מקובל לתאם את שטחי המרעה של הכוורות כדי לא להגיע למצב בו מספר הכוורות יעלה על אפשרויות הפקת הצוף (מתוך ויקיפדיה).

ענף המכוורת בשער - הגולן 
ענף המכוורת בשער-הגולן התחיל בשנת 1939 כהובי של חברים מייסדי הקיבוץ, בתור התחלה הם בנו 18 כוורות, מקרשי עץ של ארגזים. מיקום המכוורת הראשונה היה בפרדס הקטן שניטע עם עלית הקיבוץ על הקרקע בין מסדה לשער-הגולן. הענף שחוסל במלחמת השחרור, חודש רק בשנות השישים כהובי של חבר, במחנה הנח"ל הישן. המקלחת שימשה כמחסן וחדר הרדייה שכן באחד החדרים. באמצע שנות בשבעים, המכוורת הפכה מהובי של חבר לענף מסודר. בהמשך המכוורת הלכה והתרחבה ל- 800 כוורות, מספר העובדים גדל והוקם מכון רדייה מודרני.כוורנים במכוורת שער הגולן
מחצית הכוורות נמצאות בנקודות קבועות המכונות "נקודות מרעה צופני" והן משמשות את הדבורים לאיסוף צוף מפרחי הבר בסביבה ולייצור דבש. (מיקום הנקודות נקבע על-ידי מועצת הדבש) והמחצית האחרת הן כוורות הנודדות בין מס' נקודות במהלך השנה ומשמשות להאבקה של גידולים ולייצור דבש. נקודות אלו משתנות בהתאם לעונות השנה ולגידולים הזקוקים להאבקה. בין הגידולים הנהנים משרותי הכוורות שלנו נמצאים מטעי מנגו, אבוקדו, אגסים, תפוחים, מקשות אבטיחים, כותנה וחמניות.
נקודות המרעה נמצאות באזור עמק הירדן ורמת הגולן והרחוקה שבהן - ביער אודם. בתחום ההאבקה הנקודות הרחוקות ביותר נמצאות בעין גדי בתקופת פריחת המנגו. העברת הכוורות מתבצעת בלילות בזמן שהדבורים נמצאות בכוורת. כאשר הן מתעוררות בבוקר במקום החדש, לוקח להן כחצי יום להסתגל לאתר החדש. עונת הרדייה מתחילה באפריל ומסתיימת באמצע ספטמבר.

בשנת 2008 יבול הדבש הכולל עמד על כ- 37 טון, עם ממוצע של 35 ק"ג לכוורת, מפרחי העונה, מעצי הפרי במטעים, משדות הגד"ש, וכן מצמחי הסדרייה - "עץ הדומים" הנפוצה מאד באזורנו.

מוצר נוסף של ענף המכוורת הוא פרופוליס, שמקורו בחומר טבעי הנאסף ע"י הדבורים ומשמש לאיטום פתחים מיותרים בכוורת ולחיטוי תאי הגידול של הוולדות. המיצוי נמכר בבקבוקונים ביחד עם הדבש שלנו בחנויות באזור עמק הירדן, טבריה ועמק בית-שאן.

כוורן בפעולהדבש טוב לבריאות
צריכה קבועה של דבש יכולה לסייע להתמודד עם מתקפת החיידקים בחורף לדבש שתי תכונות דומיננטיות בעלות ערך רפואי: הוא סופג לחות ולכן מתאים לחבישת פצעים והוא אנטיבקטריאלי - אין חיידק שמסוגל לחיות בתוך הדבש. החורף מביא עימו את המחלות האופייניות לעונה, החל מצינון קל, דרך שפעת ועד לדלקות במערכות הנשימה, שבגיל מבוגר עלולות להיות מסוכנות. באמצעות צריכה קבועה של כפית דבש ליום, כל אחד מאיתנו יכול לסייע למערכת החיסונית של הגוף להתמודד עם מתקפת החיידקים בעונת החורף. מהו סודו של הדבש כמחסל טבעי של חיידקים? הדבש נחשב לאחד ממשמידי החיידקים הטובים ביותר הקיימים בטבע ומתפקד למעשה כאנטיביוטיקה טבעית. יכולת זו הכרחית לדבש כדי שיצליח לשרוד זמן ארוך בכוורת. התכונה המאפשרת לדבש להשמיד את החיידקים ואף את החזקים שבהם, היא יכולתו לספוג לחות מכל גוף חי. לכן, חיידק שבא במגע עם דבש מאבד את הנוזלים המצויים בו ומת. בסדרת ניסויים הושמו חיידקים שונים בתוך דבש טהור וכולם הושמדו לחלוטין. המחקרים מוכיחים כי אין ולו חיידק אחד שמצליח להתפתח בדבש (מתוך האינטרנט).