Dutch German English


נורית קצירי – מנהלת
 052-3864115
שלמה אזרזר – מנהל מכירות
 052-3224111
שלי עמוס – מתאמת קבוצות
 
052-8664101
דף הבית >> ענפי החקלאות >> לול
 

גידול פטמים - מרבית בשר העוף המשווק בישראל מגיע מגידול פטמים. הגידול נעשה בלולים אוטומטיים מבוקרי אקלים, על גבי רפד אורגני (שבבי עצים, קש קצוץ וכו') סופג רטיבות. אפרוחים בני יום, מזני טיפוח ייעודיים לבשר, מובאים ללולים בהם הם משוכנים בצפיפות של 15.5 אפרוחים למ"ר. האפרוחים מוזנים בעזרת מאביסים אוטומטיים, בתערובת מותאמת לקצב גידולם ותוך 45 עד 50 יום הם מגיעים למשקל ממוצע של 1.8 – 2 ק"ג לעוף ונשלחים למשחטות. שיטת גידול אינטנסיבית זאת מאפשרת עד 6 מדגרים בשנה (כל חודשיים מדגר חדש), כאשר בין המדגרים מחליפים את הרפד ומחטאים את הלולים. מכל מ"ר של לול ניתן להפיק עד 32 ק"ג בשר במדגר, כאשר מחירי הבשר המובטחים למגדל עומדים על 6.7 ₪ לק"ג. הכדאיות הכלכלית של גידול הפטמים, היא פונקציה של יכולת ייצור בשר במינימום עלות (מזון, תרופות, עבודה וכו') ותמותת פטמים. בשנים האחרונות "ענף הפטם" בישראל חרג משליטה וסובל מעודפי ייצור, שמקטינים מאוד את הרווחיות של הענף.



ענף הלול בשער –הגולן
ראשיתו של ענף הלול בשער הגולן בשנת 1938. הלול הראשון, שהוקם אכלס כ- 600 מטילות. מרבית הביצים שמשו לתצרוכת פנימית של הקיבוץ והעודפים שווקו לתנובה. במלחמת העצמאות נהרסו הלולים כליל. הלולים נבנו מחדש בשנת 1950 ואז הוחלט להרחיב את הענף לשתי שלוחות נפרדות: שלוחת ביצי רבייה ושלוחת גידול פטמים. הוקם מבנה מיוחד לאינקובאטור (כיום החשמלייה). ביצים המופרות משלוחת הרבייה היו מוכנסות למדגרה, בה היו בוקעים האפרוחים, שחלקם נמכרו למגדלי פטם וחלקם הועברו לשלוחת גידול הפטמים. בראשית שנות השישים הענף כשל מבחינה כלכלית ונסגר, הציוד נמכר בחלקו והלולים הושבתו.
בשנת 1965 הוחלט לחדש את ענף הלול ולהתרכז בשלוחה אחת, שלוחת הפטם, בתחילה גודלו הפטימים במפצמות (תאי רשת, עם אבוסים בהם חולק המזון – תערובת – בידיים מתוך עגלות חלוקה כבדות) אח"כ בסוף שנות השישים, הלולים הישנים בחצר הקיבוץ הוסבו "ללולים מבוקרים" עם מערכות הזנה אוטומטיות וכלי מים ייעודיים. כיום ישנם חמישה לולים. בשנת 1999 הקימו את הלול התחתון הראשון שאינו בשטח הקיבוץ, ובשנת 2006 הוקם לול נוסף בשטח הכרם לשעבר.
סה"כ 7,400 מטר מרובע שטח המיועד לאכלוס תרנגולות. בלול הגדול ביותר נכנסות 38,000 תרנגולות, ובלול הקטן ביותר כ- 15,000 תרנגולות. האפרוחות מגיעות כשהן בנות יום בלבד. הלולנים מגדלים אותם ע"י תזונה עשירה (לפי המלצת תזונאי), טמפרטורה נעימה (31-21 מעלות) ותאורה מתאימה. כאשר התרנגולות מגיעות לגיל 45 יום ולמשקל של 2.2 ק"ג בערך הן נשלחות למשחטת עוף-טוב (בה הקיבוץ שותף). משלוחי התרנגולות נעשות במחזוריות של 6 פעמים בשנה. בכל להקה יש כ- 130,000 עופות. כושר היצור השנתי עומד על כ-1,400 טון.

מרק עוף טוב לבריאות
מרק העוף ידוע זה מכבר כ"תרופת סבתא" או "תרופה ביתית" למלחמה בהצטננות, אבל זו הפעם הראשונה - ומכל המקומות שבעולם דווקא ביפן - שנמצאה בו תועלת נוספת בעלת משמעות תרופתית. הצוות, ובראשו ד"ר איי סאייגה מאוניברסיטת אוסקה, טוען שהמאכל היהודי המסורתי תורם להורדת לחץ הדם.
בדיווח לכתב עת מדעי בינלאומי העוסק בכימיה של המזון ומוצרי חקלאות ויוצא לאור מטעם החברה האמריקאית לכימיה, אחד הארגונים היוקרתיים בעולם בתחום זה, ציינו החוקרים היפנים כי מתברר ששוקיים (פולקע) ורגליים של תרנגולות - שבמדינות רבות משליכים אותן לפח כפסולת לפני הבישול, אבל הם רכיבים חיוניים לבישול מרק העוף היהודי - מכילים ארבעה חלבוני קולגן שהתערובת ביניהם יוצרת אפקט הזהה לאנזים ה-ACE, שהוא כיום רכיב מרכזי בתרופות להורדת יתר לחץ דם וגם לשמירה על איזונו לאורך זמן.
עוד ציין הצוות היפני בדיווחו כי במחקרים קודמים התברר שחזה עוף מכיל גם הוא חלבונים אלו, אלא שבחינת כמויות העלתה כי בחלק בשר עוף זה הכמויות קטנות מדי מכדי לבסס עליהן ייצור תרופות לאותה מטרה: הפחתה של שיעורי לחץ דם גבוהים. לעומת זאת, השוקיים והרגליים של העוף עשירות יותר באותם חלבונים (מתוך האינטרנט).